קרויטר, המשפחה והחברים שקיבלו את פניו בשדלפנות בוקר נחת בארץ דמיטרי קרויטר עם הקריטריונים לאליפות העולם בבייג'ין ולמשחקים האולימפיים בריו. את פניו קיבלו אמו, טטיאנה, בת זוגתו וחבר ילדות, ובנוסף, הגיעו לקבל את פניו מספר אתלטים ופעילים. קרויטר לבש חולצה עם כיתוב של ריו, וכשנשאל לגביה, השיב: "אני נוסע אתה כבר תקופה מסוימת וחולם שיבוא היום ואוכל ללבוש אותה מהסיבה הנכונה".

בנוסף, סיכם אלוף ישראל בקפיצה לגובה את המסע הלא קצר שלו בחו"ל: "לא הפתעתי את עצמי. לפי היכולת ברור לי שאני יכול לעבור גם מעל 2.30, אבל זו גם האכזבה הגדולה שלי. אחרי שעברתי 2.28 ו-2.29 לא הצלחתי לעבור 2.31, ואפילו לא לייצר קפיצה. גם אם הרף היה על 2.20 אני בספק אם הייתי עובר. המאמן שלי (אנטולי שפרן, א.ב) טוען שזה די מובן מאליו, כי היה עליי הרבה לחץ ואז כשהכול השתחרר, נגמר 'מיכל הדלק' שהניע אותי. אני שמח במיוחד שהצל שלי כבר לא רודף אותי. 4 שנים וחצי ה-2.28 רדף אותי, ואני מניח שעכשיו האתלטיקה הישראלית מקבלת דימה קרויטר חדש".

קרויטר הסביר גם את הגורם לפריצת הדרך האחרונה. "השינוי האמיתי הגיע בעקבות התאמות טכניות בהרצה שהמאמן שלי הכניס לי מיד אחרי אליפות ישראל. בהתחלה זה לא הסתדר, אבל מתחרות לתחרות הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות, והתוצאות הגיעו".

בנוסף, נזכר קרויטר בתקופות הפחות נעימות אותן חווה בתקופה האחרונה: "היו רגעים שכבר חשבתי שאין לי את זה יותר. כל אותם פעמים שהצלחתי לעבור רק 2.20, 2.21. עכשיו, 2.29 זו כבר נקודת זינוק לטופ העולמי. זו כבר תוצאה שאפשר לדבר אתה ברמה הגבוהה".

בנוגע למחשבות לקראת ריו אמר הקופץ: "כרגע אין לי ציפיות מיוחדות. הציפייה הגדולה הייתה להגיע לשם. יש לי שנה שלמה להתכונן ולראות מה אהיה שווה לקראת התחרות. עכשיו אני כבר מתחיל לחשוב על איך אני משפר את עצמי במהלך השנה. כמובן שלא ארצה להגיע למשחקים בריו רק כדי לסמן וי על השתתפות. החלום הוא להגיע לגמר ולהתברג אולי בשמינייה הראשונה"