זהבה שמואלי נמצאת כמעט בכל פיסת נוף ישראלית שכוללת ריצה ארוכה. בכל אירוע היא מעודדת ודוחפת את הרצים שלה, אבל לא רק... עבור רבים היא האמא של רצי הארוכות, אלא שדווקא האובדן של מי שקרא לה אמא 28 שנים מחבר אלפי רצים לרגעים משותפים של הנצחה מהסוג שמאפיינים אותה ואפיינו גם את בנה

 זהבה שמואלי עם הראשונים ב-2014: גירמה אמרה (בימין התמונה) ואיימרו עלמיה

עולם הריצה הישראלי כולו מורכב מרצים ורצות שמכירים בצורה כזו או אחרת את זהבה שמואלי. מבחינת כולם היא סוג של אמא של רצי הארוכות בישראל. עבור אלו שמכירים אותה טוב יותר היא כל עולם הריצה כולו. הותיקים זוכרים אותה בתור אחת הרצות הטובות בתולדות ישראל בריצות ארוכות. אחת שזכתה באליפויות, החזיקה בשיאים וייצגה את ישראל באליפויות עולם ובמשחקים אולימפים. עבור הדור הצעיר יותר היא שם ידוע מאוד, ועבור לא פחות מאלו היא מרוץ אייל כולו.

בכל חורף, כבר 14 שנה, במקום להתכנס בתוך עצמה ולהיכנס לשבוע של דיכאון על אובדן היקר לה מכל – בנה אייל ז"ל שנפטר מדום לב באותו יום ארור בשנת 2000 – היא מתרוצצת, נטולת מנוחה, חסרת מעצורים, בשיחות טלפון בלתי פוסקות, והכול כדי לוודא שהאירוע שמנציח את 28 שנות חיי האושר והסיפוק שחוותה בחברת אייל. ב-14.11.2015 זה יקרה, כאמור, בפעם ה-14.

מבט מהאוויר על מרוץ אייל 2014 

האירוע כולל ריצה מהפחות שגרתיות – 15 ק"מ ועוד בחלקם בתנאי שדה. ארצנו גדושה במרוצי 5, 10 ק"מ וחצאי מרתון ועוד מעט מרתונים – רובם מרוצי כביש. 15 ק"מ, חלקם, כאמור בשטח שפעמים רבות הופך לעיסת בוץ בגלל הגשמים המקדימים אותו, על אף שקיימת מגמת שיפור למרחק, אינו ממרחקי ברירת המחדל של מארגני מרוצים. ובכל זאת, מרוץ אייל נחשב לאחד הגדולים בישראל. השנה צפויים להשתתף בו כ-4500 רצים. אם תשאלו את רוב הרצים, תלמדו שכולם באים בשביל הפאן, בשביל הריצה, אבל רובם באים בגלל זהבה – האהבה אליה והרצון לחגוג אתה את האירוע שנחשב לבייבי הבלעדי שלה. כמה עצוב רק שלא בטוח שלו היה אייל בנינו הוא היה מאמין למראה המרהיב של כמות הרצים המציפים בשבת של נובמבר את עיר הולדתו – רמה"ש. אגב, די ברור שאם אייל, שכל כך אהב לרוץ, היה בין אלפי המזנקים, היה זה באירוע ברמה"ש או בכל עיר אחרת, אבל די ברור שאמו הייתה באירוע, לא כמארגנת, אלא בתפקיד היותר מוכר שלה – כזו שדוחפת קדימה, שמעודדת, שנותנת טיפ ועוד הוראה, והכל כדי שהרצים יגיעו לקו הגמר יותר מהר. מצד אחד די עצוב לחשוב שהאירוע הענק הזה נוצר לזכרו של הלם צעיר שכל חייו עוד היו לפניו, ומנגד, כנראה בצורה שהכי מאפיינת את זהבה, כמה סמלי לכבד אתה את זכר בנה באופן בו היא חיה את חייה ובאופן בו גם בנה הלך, על אף שעבורו זו הייתה הנאה צרופה, נטולת מקצוענות.

 

המתחם באצטדיון האתלטיקה שוב יהיה מלא בבלונים, בדוכני מכירה לרוב ובססגוניות אין קץ. זהבה תפעיל שוב את הדמיון על מנת להפתיע את הרצים ולהעניק להם תיק משתתף מלא בצ'ופרים ובהפתעות. מנהליו הישראלים של מותג ההלבשה נייקי, שקיבלו את האישור לקחת את האירוע כאחד המרכזיים שלו בשנה בכל הקשור לריצה, לא יטמנו ידם בצלחת גם הפעם. הצ'ופרים למשתתפים במרוץ אייל תמיד מתעלים על שקיות המשתתף במרוצים אחרים. וכרגיל, זהבה תתרוצץ גם בשבת כמי שמבקשת לוודא שאין שום תקלה, שכולם מרוצים, שכולם במקום, שכולם מגיעים, שאף אחד לא מפסיד את החגיגה האמיתית. שוב יקושט שער הזינוק בבלונים אדומים ולבנים שזורים זה בזה, ושוב יזנקו רצים בודדים, זוגות, משפחות, ילדים, נערים, בוגרים, מבוגרים ומבוגרים יותר, גברים ונשים, וכולם יחייכו, וזהבה תעמוד שם ותראה שוב את פרי עמלה ותמלא ראותיה מלוא אוויר, ובטוח שתעבור במוחה גם המחשבה והגעגועים לאייל, ולא שהיא צריכה את האירוע הזה דווקא כדי להתגעגע אליו, אלא שלא בטוח שאפילו היא חלמה שהאירוע שקיוותה כי ינציח את זכרו יהפוך לחגיגת הריצה של השנה עבור רבים מהרצים שמכניסים את המרוץ הזה כראשון בקלנדר השנתי שלהם.

רגעי הזינוק 

מי לא יהיה שם? בודדים בלבד. כאלה שמחלימים מפציעה טורדנית, כאלה שאולי לא נמצאים בארץ. אבל כמעט כולם כן יהיו שם, כולל הבכירים. אלופי ישראלי בהווה ובעבר, שיאני ישראל בהווה ובעבר, וגם כאלו שריצה רחוקה מלהיות הלחם והחמאה שלהם, והם עדיין אתלטים ואתלטיות מתחומים אחרים, אבל המשותף לכולם הוא הכבוד והאהבה שהם רוחשים לזהבה. הם ירוצו במקצים ל-15 ול-5 ק"מ. הבכירים יתחרו על הניצחון והפרסים הכספיים, ואיילו היתר על הגאווה של לחצות את קו הגמר במרוץ אייל ה-14. כולם ירוצו ויחשבו במהלך הריצה על דברים רבים... על השעון שימדוד להם את מרחק הריצה, על הזמן וקצב ההתקדמות לקילומטר בודד ול-5 ק"מ. יחד עם זאת, סביר להניח שבמהלך עשרות דקות הריצה לא יהיה ולו רץ בודד אחד אפילו שלא תחלוף בראשו המחשבה שהוא רץ על מנת לחגוג, יחד עם זהבה, את שנות חייו של אייל ואת מרוץ החיים של זהבה שמואלי.

 

השנה יחולקו פרסים ל-10 הגברים הראשונים ו-10 הנשים הראשונות במקצה ל-15 ק"מ – תרומת אגודת א.ס. אמת השרון בהנהלתה של זהבה. בין המשתתפים הבכירים במקצה הראשי יהיו טסמה מוגס – הרץ שייצג את ישראל במשחקים האולימפים בריו ב-2016 בריצת מרתון, היימרו אלמיה – אלוף ישראל ב-10 ק"מ ושיאן ישראל ב-10,000 מ', גירמה אמרה – אלוף ישראל ב-10,000 מ', אגאזה גואדה, מלקאם ג'מבר, אסרט ממו, ימר גטהון, דרור מנור, עומר אלמוג, ולאלו נוסיף את רציה הבכירים של זהבה – קבוצת רצי רמה"ש, אשר מפאת כבודם של כל הרצים בה לא נזכיר שמות אחדים בלבד. בין הנשים תהיינה אלו אזאוונט טקה, הלן וולפסון, אירינה קונובלוב וילנה דולינין (סגנית אלופת ישראל ב-10 ק"מ). בנוסף, יינתנו פרסים כספיים ל-3 הראשונים והראשונות במקצה ל-5 ק"מ, בה צפויות להשתתף, בקטגוריית הנשים, בין השאר, מארי אליאס (אלופת ישראל הטרייה ב-10 ק"מ), רוני גדיש ואלין וינוגרצקי.