מאת: אריק קוקס

 

נועה ברליאה (מימין) מעבירה את המקל לנעה מאור בריצת שליחות קצרה (צילום: מאיר ארזי) 

כמי שמטפל שנים בריכוז נבחרות ישראל, פרויקט השליחים קרוב לליבי. ראשית, אני חייב להסכים כי הפרויקט אמור היה לצאת לדרך כבר לפני מספר חודשים.

המטרה הראשונה של הפרויקט, בדיקת ייתכנות לשילוב נבחרות שליחים ישראליות באליפות אירופה שתתקיים בקיץ באמסטרדם. מטרה כללית נוספת – שימוש בפרויקט כפלטפורמה לשיפור רוחבי למקצועות הספרינט כבסיס לשיפור כולל באתלטיקה הישראלית. מבחינת בדיקת הייתכנות להשתבץ באליפות אירופה עולים הממצאים הבאים (כדי להיכלל בנבחרות המוזמנות יש לקבוע תוצאה המדורגת בין 16 הנבחרות הראשונות):

 

א.      400X4 מ' נשים – התוצאה ה-16 באירופה (3:35.50 דק') שייכת לנבחרת שבדיה והיא רחוקה מאוד מיכולתה של רביעייה ישראלית. השנה אף רצה ישראלית לא ירדה מ-56 שנ', ולכן לא ניתן אפילו להתניע תהליך במקצוע זה – בהתאם לכך לא הוזמנו אתלטיות לפרויקט.

 

ב.      400X4 מ' גברים – הנבחרת במקום ה-16, דנמרק, קבעה 3:08.01 דק' (נבחרת הכוללת 2 רצים שקבעו השנה 46.01 ורץ משוכות ברמה של 50.02). כדי להעמיד נבחרת שתתמודד עם תוצאה כזו אנו זקוקים לשלושה תנאים:

  1. דונלד בלייר-סנפורד
  2. רץ נוסף ברמה של 47-47.5
  3. עוד 2-3 רצים ברמה של 48-48.5.

 

התנאי הראשון קיים. לגבי התנאי השני הייתה תקווה כי מאור סגד יוכל לקבוע בשנה החולפת תוצאה בגבולות 47.5 שנ' (קבע בחורף 33.97 שנ' ב-300 מ'), אולם תקווה זו לא התממשה. מעבר לכך, לא מצאנו השנה אף רץ נוסף שירד מ-49 שנ'.

 

ג.       100X4 מ' גברים – בלארוס היא הנבחרת הממוקמת במקום ה-16 עם 39.67 שנ'. ישראל מדורגת במקום ה-23 עם 40.25 שנ'. ביום 14.7.2003 קבעה רביעיית שליחים ישראלית תוצאה מעניינת – 39.65 שנ' (כמעט זהה לתוצאתה של נבחרת בלארוס). ייחודה של תוצאה זו, המדורגת במקום ה-14 ברשימת כל הזמנים הישראלית, הוא בכך שהיא התוצאה הטובה ביותר של רביעייה ישראלית שלא נכלל בה אלכס פורחומובסקי (רץ ברמה של 10.20 שנ'). כדי לערוך השוואה בין הרביעייה מ-2003 לרביעייה בבאקו 2015, ניתן להוריד מן המשוואה את טל מור מול אמרי פרסיאדו ואת מיקי בר יהושע מול אביב דיין. כאן נכנסים למשוואה טומי כפרי וגדעון יבלונקה, אשר היו מסוגלים לרוץ 100 מ' בגבולות 10.30 שנ', ובדיוק בנקודה זו המשוואה מתערערת, כיוון ששני הרצים הישראלים הנוספים, כיום, לא יורדים מ-10.60. עולה מכל המקובץ לעיל, שלמרבה הצער הסיכוי להשתבץ באליפות אירופה הנו קלוש ביותר. עם זאת, ניתן לקדם מקצוע זה כחלק ממאמץ רוחבי לשיפור בסיס הספרינט במדינת ישראל.

 

ד.      100X4 מ' נשים – במקצוע זה אנו הכי קרובים לקריטריון האירופי. נבחרת אירלנד במקום ה-16, קבעה 44.68 שנ'. ישראל במקום ה-22 עם שיא ישראלי שנקבע בקיץ בבאקו 45.23 שנ'. התוצאה נקבעה עם רביעייה הכוללת את אולגה לנסקי, דיאנה וייסמן, יפעת זליקוביץ' ועם רצה מחליפה – דיקלה גולדנטל.

שיתופן העתידי של ריטה פוגורלוב או ויקטוריה צ'יסום (ככל שאזרוחה יאושר), יאפשר קיזוז של 3 עד 5 עשיריות מן השיא הישראלי, ובמקרה כזה אנו מצויים בגבולות הקריטריון. פועל יוצא מכך: זהו המקצוע בעל הייתכנות הגבוהה ביותר לקביעת הקריטריון, ולכן יש הצדקה להוציאו לפועל. נקודה חשובה נוספת היא שכל ארבע הרצות הבכירות מקבלות או אמורות לקבל תמיכה חודשית מן האיגוד וככל שצ'יסום תצטרף, אף היא תהא זכאית לתמיכה. מעבר לבנות אלו יש מקבץ של כישרונות המתווספים לגולדנטל: גל קדמון, לורל גרינהולץ, נועה ברליאה, נעה מאור... וילדות מוכשרות כניצן לוי ונעמה גלאם.

המשמעות – פרויקט 100X4 נשים, מעבר לסיכוי להשגת הקריטריון, יכול להניב דיבידנדים לאורך כל שדרת האתלטיקה הנשית בקבוצות הבוגרות, הנערות, הקדטיות והילדות.

לחץ על ערוך על מנת לערוך תוכן זה