במכתב פרידה אותו שלחה ליו"ר איגוד האתלטיקה כתבה רצת המרתון הישראלית-אמריקנית: "אחרי מחשבות ולבטים רבים הגעתי למסקנה שבעוד ייצוג ישראל יביא לי הנאה, סיפוק וגאווה עצומים, הדבר הנכון עבורי, בשלב זה, יהיה להמשיך לתחר בארצות הברית"

 

 

קטיה גולדרינג לא סוגרת דלתותאחרי שקבעה 2:35:27 ש' במרתון לוס אנג'לס (שהיווה את המבחנים האמריקנים למשחקים האולימפיים במקצוע זה) – הישג המהווה למעשה את הקריטריון הנדרש למשחקי ריו 2016, החליטה האתלטית בת ה-25 שמחזיקה באזרחות כפולה כישראלית ואמריקנית, להמשיך להתחרות בארה"ב, ולוותר, בשלב זה, על ייצוגה את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

 

גולדרינג שתחזור לארה"ב, כתבה מכתב פרידה זמני ליו"ר איגוד האתלטיקה רפי פלד וליו"ר האגודה אליה היא שייכת, מכבי כיוונים באר-שבע, בו פירטה את לבטיה ואת הסיבות שהובילו אותה להחלטה אותה לקחה. בין היתר כותבת גולדרינג: "בשנה האחרונה, לאור שיפור הישגיי בריצת המרתון, שאפשרו לי לקבל את ההזדמנות לייצג את ישראל, היה עליי לקבל את ההחלטה אם לבצע את השינוי הגדול הזה. בחודשים האחרונים הייתי בקונפליקט פנימי בנוגע להחלטה הטובה ביותר עבורי. כל אתלט שואב את מקורות ומניעי המוטיבציה שלו לרוץ ולהתחרות, ממקורות אחרים, והייתי חייבת, לעצמי, מעל הכול, לבצע התאמה אישית לסיבות שיניעו אותי להמשיך לרוץ ולהתחרות באתלטיקה. סיבות כמו המשך מגמת השיפור, לראות כמה טובה אני באמת יכולה להיות ועוד.

אחרי מחשבות ולבטים רבים הגעתי למסקנה שבעוד ייצוג ישראל יביא לי הנאה, סיפוק וגאווה עצומים, הדבר הנכון עבורי, בשלב זה, יהיה להמשיך לתחר בארצות הברית".

 

האתלטית שרשומה באיגוד האתלטיקה כבר שנה ותוצאתה טובה מהשיא הישראלי ב-1:09 ד' מוסיפה: "הגעתי החודש לישראל בכוונה מלאה לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות ככל שהקריירה הספורטיבית שלי תתיר לי. ההתרגשות בלייצג את המדינה הזו, אליה אני חשה חיבור חזק ומיוחד, ובה אני מרגישה באמת בבית, הסבה לי התרגשות רבה. יחד עם זאת, במישור המקצועי, איני מרגישה שלמה עם ההחלטה להתחרות בעבור ישראל. אני מאמינה כי 90% מההנאה שבלהתחרות בזירה הבינלאומית, היא בידיעה שעשית הכול באופן נכון, חוקי ומלא כדי לקבל את הזכות להשתתף בתחרות אליה הגעת. בשלב זה אני מרגישה שלא השלמתי בהצלחה את כל התהליך שיאפשר לי להתחרות בשם ישראל בעולם, ומנגד, אני כן מרגישה כי הנעתי את התהליך הזה באופן מוצלח בארצות הברית. לאור האמור לעיל, החלטתי להמשיך ולגלות כמה טובה אני ולאיזו רמות אני מסוגלת להגיע בין הרצות הטובות בארצות הברית".

 

את מכתבה מסיימת גולדרינג: "לישראל תמיד יהיה מקום מיוחד בלבי, וטוּב הלב שהפגנתם כלפיי מהווה דוגמה לצד הזה של ישראל, ממנו אני מרגישה עצמי כחלק בלתי נפרד של המדינה הנפלאה הזו. אני מקווה לשוב בקרוב ולהיפגש אתכם ועם נבחרות ישראל באתלטיקה".

 

רפי פלד ששוחח רבות עם גולדרינג במהלך שהותה בארץ, קיבל את המכתב והגיב: "קטיה מוכיחה לי שוב שהיא איכותית מאוד וברמה גבוהה. אין לי ספק שהיא הייתה יכולה להוסיף המון לאתלטיקה הישראלית ולנוף האנושי ממנו שזורה ארצנו. אני מצר על החלטתה, אבל מבין לליבה. שערי האתלטיקה הישראלית יהיו פתוחים לקטיה בכל עת שתרגיש שבשלה לעשות את הצעד המאתגר הזה. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לוועד האולימפי בישראל על האוזן הקשבת שנמצאה בו למקרה, ולעובדה שמנהליו לא פסלו על הסף את האפשרות לשלב את קטיה במשלחת לריו, ואף ראו בעין חיובית את הצעדים שנעשו מטעם איגוד האתלטיקה על מנת לנסות ולשלבה".