ראשון לציון אירחה תחרות מיוחדת במינה שעיקרה חגיגית ספורט. בעתיד התחרות הזו תמשוך אליה משתתפים בכירים נוספים, מהארץ ומחוצה לה. הצופים היו נלהבים והאתלטיקה יצאה נשכרת – סיקור ללא תוצאות

 

אצטדיון האתלטיקה בנאות שיקמה בראשל"צ היה בליל חמישי המקום להגיע אליו. מחשבה שהחלה כחלום לפני שנתיים של עומרי דמלין, מנכ"ל אגודת מכבי הישגים ראשל"צ, קרמה עור וגידים בסיועם של אנשי אתלטיקה והפקה נוספים, הוגשמה, והביצוע היה מופתי. סבסטיאן קו, יו"ר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית, הסביר בראיון, לפני כשנה וחצי, בעת ביקורו בארץ במסגרת כנס מדינות הבלקן, כי האתלטיקה חייבת לחדש את עצמה ובמקרים מסוימים אף להמציא את עצמה מחדש – אתמול היה זה בהחלט חידוש מרענן ומרנין. יציעי אצטדיון האתלטיקה בשכונת נאות שיקמה בראשל"צ התמלא בצופים שכללו משפחות וכאלו שהגימיק הייחודי עורר בהם עניין. תושבי העיר נכנסו חינם, ואורחים מחוצה לה שילמו מחיר סמלי בלבד. אחד האתלטים שהגיע לתחרות כצופה אמר: "יש פה אזרחים שבאו לראות". מצחיק ככל שהדבר יישמע, הביטוי הזה לקוח מהצבא ופירושו שהגיעו לתחרות אנשים שלא רואים בדרך כלל, ואולי גם אף פעם לא באמת ראו תחרות אתלטיקה בלייב.

 

כותב שורות אלו חייב להוריד את הכובע בפני המארגנים ולהודות שתחושות הסקפטיות לא חדלו מלהופיע עד שעיניו ראו זאת. גם כאלו שנכחו בחזרות להצגה הציפו ביתר שאת את אותן תחושות. זה היה מסוג הדברים שלא ניתן היה לוותר עליהם כחובב אתלטיקה. יצוין כבר כעת כי קיימות נקודות רבות לשיפור, אולם רבות בהרבה הנקודות לשימור. האצטדיון הואר בחוטי אור מרשימים ובאפקטים מוארים נוספים. יחד עם זאת נראה שהאתלטים שהשתתפו איבדו, במובן מסוים, חלק מהממד המרחבי, והדבר מובן. בצפייה על בור הקפיצה לרוחק נראה שרוב הקופצות דרכו הרבה לפני קרש הקפיצה. נראה שהחושך הפריע לקופצי המוט, אבל הדברים הללו נכתבים כצופה ולא כמתחרה. בריצות נדמה שהחושך לא הפריע, וכי התאורה שצפה על המסלול מחוטי התאורה שפוזרו מסביבו הספיקה לרצים להביא את עצמם לידי ביטוי.

 

את התחרות כיבדו בכירים רבים במישור המוניציפלי ובכירי אתלטיקה רבים. הדבר חשוב לעתיד לבוא. התחרות, כמו כל אירוע ספורט ותרבותי אחרים, זקוק לתקציבים נוספים ולהמשכיות. אירוע בעל מסורת והצלחה מושך אליו ספורטאים נוספים וספורטאים בכירים. יש לציין גם את נותני החסות ששיתפו פעולה והיו חלק מהאירוע הן בדוכני מכירה, הן בתיוגם ובחיבורם עם אירוע ספורט מוצלח, וכמובן כמחלקי פרסים ומתנות לזוכים ולקהל. היציעים היו מלאים, והפעם, לשם שינוי, בקהל רב שסוקרן, ולא רק באתלטים, מאמנים ועכברי אתלטיקה אחרים. נראה היה שחלק נכבד של הקהל לא היה ממביני האתלטיקה, ועבור חלק מסוים הייתה זו נוכחות בתחרות אתלטיקה ראשונה, אולם אלו הניצנים שמרכיבים הן את הקהל העתידי והן את האתלטים והאתלטיות העתידיים. אירוע מסוג זה עשוי למתג את העיר והאגודה כמארחי תחרות האורות הייחודית, אם כי איני יודע באמת ובתמים אם טרם התקיים במקום כלשהו בעולם אירוע אתלטיקה שהתבסס על אור, וגם אם כן? אז מה? מה שלא ידוע עליו, או שלא התקיים מעולם או שהתקיים והוסתר מן העולם – תחרות האורות הייתה גלויה, פתוחה, וחשוב מכל – מוצלחת!