אדווה כהן שקיוותה ערב הגעתה לברלין לעלות לגמר האירופי, סיימה במקום החמישי הבלתי נתפס. הדרמה של ערב התחרויות האחרון שייך לצ'מטאי סלפטר שהייתה בטוחה שזכתה בכסף, אבל לא שמה לב שנותר סיבוב לסוף. אחרי כל אלו הודיעו שהיא נפסלה למעשה זמן קצר אחרי הזינוק

כהן עשתה את הבלתי יאמן (צילום: טיבור יגר)היום שהחל באופן מדהים עם השיא של מארו טפרי והמקום השביעי, המשיך באופן ישיר בערב, אם כי הסתיים ברגשות מעורבים. צ'מטאי לונה סלפטר ממכבי תל-אביב התייצבה לגמר ה-5000 מ' בידיעה שיש לה במקצוע הזה יריבות קשות, ואחת, סיפאן חסן מהולנד שהיא רמה אחת מעל כולן. היא אמנם פסלה זמן קצר אחרי הזינוק בגלל כניסה מוקדמת מדי לשביל הפנימי, אבל היא לא ידעה על כך, גם לא כשחשבה שאיבדה את המדליה בגלל טעות.

הריצה התנהלה מצוין מבחינתה. היא עמדה בקצב ולא זזה מהמובילות לרגע. שני סיבובים לסוף חסן פתחה צעד וצ'מטאי יחד אתה. כשהשתיים התקרבו לקו תחילת הסיבוב האחרון, סלפטר לחצה עד הסוף כשנדמה היה לה שהגיעה לסיום הריצה וזכתה בכסף. היא נעצרה, ואחרי מספר שניות שמה לב שחסן ממשיכה. היא הבינה שיש עוד סיבוב אחד, אולם העצירה הפיזית הייתה יותר מנטאלית. מקולגן הבריטית וקאן הטורקייה עקפו אותה והיא נותרה בלי כוחות ואנרגיה כלל. היא חצתה את קו הגמר בהליכה בזמן של 15:01.00 ד' ובמקום הרביעי. היא עלתה על הדשא והתייפחה בבכי שלא ניתן היה לעוצרו. התוצאה הזו הייתה אמורה לשפר את שיאה הלאומי ב-16.81 שנ', מה שלא ניחם אותה כלל. כאמור, כעבור כחצי שעה פורסם שצ'מטאי פסלה כבר לאחר הזינוק, כשרצה בדבוקה החיצונית ונכנסה לשביל הפנימי לפני המקום בו מותר לעשות זאת.

 

צ'מטאי שכמובן לא ידעה שפסלה כבר בהתחלה, הגיעה לאזור הראיונות מרוקנת לחלוטין כשהיא בקושי עומדת על רגליה. היא נשכבה על הארץ ובכתה ללא הפסקה. כל ניסיון עידוד של חברי המשלחת שהקיפו אותה וניסו להרים את רוחה לא צלחו. אפילו מאמנה ובן זוגה, דן סלפטר לא הצליח לעודד אותה, אם כי הוא הצליח לקחת אותה אל מחוץ לאזור הראיונות על מנת לנסות להרגיע אותה.

צ'מטאי סלפטר הביאה לישראל את אחד התארים החשובים בהיסטוריית הספורט (צילום: ג'ירו מוצ'יזוקי) 

אדווה כהן מלידר ירושלים ראתה בחדר ההמתנה, רגע לפני עלייתה למקצה גמר ה-3000 מ' מכשולים, את העצירה של צ'מטאי סיבוב לפני הסוף, ואז היא ויריבותיה נלקחו למסלול. היא זינקה כרצה ה-12 בטיבה בגמר עם התוצאה אתה היא עלתה לגמר – 9:36.13 ד'. חניכתו של רומן פרדמן החלה בקצב שלה והתמקמה בתחילת הריצה באזור המקום ה-12. היא עקפה בעקביות חלק מיריבותיה ושמרה על הקצב שבנתה לעצמה. את הרביעייה המובילה אף רצה לא סיכנה. כהן נכנסה לסיבוב האחרון במקום התשיעי והחלה לעקוף רצה אחרי רצה. ב-80 מ' לקו הגמר היא עקפה את הלנה בורקארד הגרמנייה שעוד נתנה לה פייט, אבל כהן שמכירה היטב את המאבקים הללו לא ויתרה, חצתה את קו הגמר במקום החמישי בתוצאה 9:29.74 ד' ושיפרה את שיאה הלאומי ב-6.39 שנ'. בסך הכל שיפרה כהן בסוף השבוע את שיאה הלאומי ב-18.74 שנ'.

כהן סיכמה את הריצה בפשטות: "אין לי באמת מושג מה היה שם. פשוט רצתי. אמרתי לעצמי מה שיהיה יהיה. תחרות אחרונה לעונה – פשוט תרוצי. התחלתי בקצב שלי. לא ידעתי אפילו מה הקצב שאני רצה. לא האמנתי כשהגעתי לכאן שאשפר את השיא שלי בכמעט 19 שניות. אני מופתעת מהתוצאה שלי. היה לי סוף שבוע מעולה. תכננתי אותו כל השנה הזו והצלחתי. סיימתי את העונה וכעת הזמן לחגוג". אחרי ששיפרה השנה את שיאה ב-3000 מ' מכשולים 5 פעמים, ובשנה שעברה 4 פעמים נוספות, כהן מודה "קיוויתי שריצת המכשולים תביא אותי לתוצאות בין-לאומית. עם השנים אתה לומד איך לרוץ. כמובן שאני רואה את טוקיו בעוד שנתיים. כל אתלט חולם להגיע לטופ. יש לי עוד שנתיים עד אליפות אירופה ואני מקווה שעד אז עוד הרבה דברים ישתפרו".