משנת 1945, פנה ללימודים וסיים את האקדמיה למורים לחינוך גופני בוורוצלב וביה"ס למאמנים בפוזנן. בראשית שנות ה-50 התחיל לעבוד כמורה לחינוך גופני בבי"ס תיכון וכמאמן א"ק. בשטח זה זכה באליפות פולין לקבוצות והכשיר אתלטים מצטיינים שזכו להישגים בולטים באירופה. משנות ה-60 שימש כמאמן נבחרת פולין וכאחראי להדרכת הא"ק באזור נרחב במדינה (אחד משלושה). באותן שנים, תקופת "תור הזהב" לאתלטיקה הפולנית, זכה לעטור "יקיר הספורט" הפולני מהועד האולימפי ומאיגוד הא"ק הפולניים.

בשנת 1969 עלה לישראל ונקלט תחילה כמורה לחינ"ג בבי"ס "הולץ" בת"א. לאחר שהוכרה מומחיותו התחיל לעבוד בראשית שנות ה70- כמאמן-מרכז בא"ק בביה"ס למאמנים, וכמורה לא"ק במכללה לחינ"ג ולספורט, במכון וינגייט. כל זאת עד פרישתו הרשמית לגמלאות ב-1990.

שימש כמאמן וכמרכז של נבחרת ישראל בא"ק (1971-1976) כמאמן מרכז ביחידה לספורט הישגי (1982-83) וכמאמן הפועל רמת גן ומרכז הספורט רמת השרון. גם במסגרות אלה הגיעו כמה מחניכיו לשיאים והישגים בולטים אתלטיקה הקלה הישראלית. בין חניכיו הבולטים נמנים אברהם בלס, טובה פינק, ודועה סולימאן. סטפן הכשיר וטיפח דורות רבים של מורים לחינ"ג, מאמנים ושופטים לאתלטיקה קלה.

סטפן מומחה בארגון מפעלי אתלטיקה קלה ושותף פעיל בארגון מפעלי הא"ק בארץ, ובין היתר טיפח וארגן את כל מרוצי השדה של איגוד ספורט אס"א, המכללה במכון וינגייט, ורבות מאליפויות האתלטיקה הקלה של אס"א.

שימש יועץ טכני וארגוני בתחרויות הא"ק הגדולות בארץ וכן בכינוסי הפועל, תחרויות הא"ק במכביה, ובשנה האחרונה בארגון בארגון גביע אירופה בתל-אביב.

במישור הבינלאומי זכה להערכה רבה בזכות קשריו הטובים עם המוסדות הספורט וההשכלה הגבוהה בפולין, ועזר מאוד לאיגוד האתלטיקה הקלה הישראלית בקשרים אלה.

כיום משמש סטפן כיועץ מקצועי וארגוני לאיגוד הא"ק וכולנו מתברכים בידע ובניסיון של מומחה בינלאומי שתורם ומסייע לפיתוחה וקידומה של מלכת הספורט-  האתלטיקה הקלה.